עולם המשפט

משפט פרטי- עוסק ביחסים/בסכסוכים בין פרטים (בין אדם לרעהו, בין גוף לגוף, בין עמותה לעמותה, בין חברה לחברה..).

משפט ציבורי (פלילי, חוקתי, מנהלי)- עוסק ומסדיר את היחסים בין הפרטים לבין המדינה.

 

אין הפרדה מוחלטת בין המשפט הציבורי למשפט הפרטי.

 

המשפט הפלילי משתייך למשפט הציבורי, מכיוון שהמדינה היא זו שמאשימה את הנאשם ומגישה נגדו תלונה. ההליך הפלילי מתנהל תמיד בין המדינה לבין הנאשם ולכן זהו משפט פלילי. קורבן העבירה הוא לא צד להליך הפלילי אלא הוא עד. הצד הוא בעצם המדינה. המדינה ממצה את הדין עם הנאשם בשם המדינה ולאו דווקא בשם הקורבן (מאסר, עבודות שירות, קנס, תנאי..).

בהליך הפלילי המדינה צריכה להראות מעל לכל ספק סביר שאותו אדם ביצע את העבירה שמיוחסת לו.

ספק סביר- ראיות חותכות שמוכיחות ברמה גבוהה את החשד נגד הנאשם וקושרות אותו לביצוע העבירה. ברגע שאין הוכחה מעל לכל ספק סביר יש זיכוי של הנאשם מחמת הספק.

רף ההוכחה הזה שהמדינה צריכה לעמוד בו הוא גבוה מאוד מ-2 סיבות:

  • קשה לכמת אותו (כמות).
  • לא תמיד יש לנו ראיות שהן חד משמעיות. למשל: ראיות מדעיות, אלא לפעמים יש לנו ראיות של עדויות (מילה מול מילה) ז"א, ראיות שיש בהן משהו שיכול לסדוק את הספק.

דוגמת מקרה: סיטואציה בה א' תקף את ב' והוגשה תלונה במשטרה. המשטרה התחילה בחקירה והוגש כתב אישום כנגד החשוד, שהוא הנאשם בביצוע העבירה. המדינה היא המאשימה וההליך מתנהל בין העבירה לבין הנאשם. המדינה צריכה להוכיח מעל כל ספק סביר (כדי לא לסדוק את חומת ההגנה נגד התביעה) ולבנות תיק שקושר את הנאשם לעבירה. אם המדינה תצליח, היא תטיל על הנאשם את אחד העונשים הנ"ל (זהו ההליך הפלילי). בהליך זה הקורבן אינו צד. יכול להיות שהוא הגיש את התלונה ויכול להיות שלא. הקורבן לא מקבל פיצויים (חוץ מעבירות מין בהם הנאנסת יכולה לקבל). המדינה כאילו מייצגת את החברה ורוצה למצות את הדין עם הנאשם. יכול להיות שהנפגע לא מתייחס לפגיעה נגדו כ"כ, אבל יכול להיות שהוא נפגע ממש/שהנאשם זוכה לאחר פסק הדין, ואז הקורבן מחליט לתבוע את הנאשם שפגע בו ורוצה למצות איתו את הדין במשפט הפרטי- סכסוך בין אדם לאדם (דיני הנזיקין). אם הנאשם זוכה בהליך הפלילי כי המדינה לא הצליחה להוכיח מעל לכל ספק סביר את אשמתו, והקורבן רוצה להגיש תביעה בנזיקין, הוא  צריך להוכיח את מאזן ההסתברויות= הוכחה שגרסת התובע קצת יותר משכנעת, קצת יותר אמינה וקצת יותר מבוססת מהגרסה של הנתבע. ז"א, בעצם המצב הוא שלא הוכח מכל כל ספק סביר שהנתבע הוא נאשם, ואז צריך לבדוק מהם הנזקים שקרו מאותה עוולה (נזיקין) ואז הפיצוי יהיה פיצוי כספי.

משפט פלילי

משפט ציבורי: פלילי—> מעל לכל ספק סביר, חוקתי, מנהלי.

משפט פרטי: נזיקין—> מאזן ההסתברויות, חוזים, קניין, רשלנות רפואית בטיפול בחולה  (סוגי זכויות, סוגי נכסים).

 

דוגמאות לתביעה בנזיקין:

  1. א' פגע ב-ב' במהלך תאונה כי הוא לא שמר ממנו מרחק ו-א' לא רוצה לשלם ל-ב'.
  2. הצינור שבבית שלי גרם לנזק בבית של השכן.

משפט חוקתי- שייך למשפט הציבורי. זהו ענף משפטי שעוסק במבנה המשטר- 3 הרשויות (מחוקקת- כנסת, מבצעת- ממשלה ושופטת- בתי המשפט) וביחסים ביניהם (יחסי איזון ובלימה) לדוגמא: תיקים שמבקשים לבטל חקיקה של הכנסת (בג"ץ שביקשו לבטל את ההפרטה של בתי הכלא, מהסיבה שזה יכול לפגוע בזכויות אדם- לא להוציא לחצר כי זה עולה כסף..). בנוסף הוא עוסק גם בזכויות בני האדם.

 

משפט מנהלי- ענף במשפט הציבורי ששם את המוקד על הרשות המבצעת. בנוסף כפופות אליו גם הרשויות המקומיות, המשטרה, הצבא וכדו'.. ענף זה קובע את הכללים שיחולו על הגופים האלו (סמכויות פקידים וכו'..), מגדיר את התהליך המנהלי התקין (האם רשות מסויימת פעלה בהגינות? באפלייה?). דוגמא למשפט מנהלי: פיקוח על מחיר הלחם, רישיון נשק.. זוהי בעצם ההתנהלות שלנו מול הפקידים המוסמכים ברשויות.

 

חוזים- מדובר על חוזים שנחתמים מרצון, למשל: א' מאיים על ב' שהוא יפרסם תמונות שלה עם ג' אם היא לא תביא לו 100,000 דולר. ב' מביאה ל-א' את הכסף, ואז כביכול נחתם ביניהם חוזה. (ב' העדיפה לבחור בדבר פחות רע מאשר דבר יותר רע, ולכן זה נחשב עדיין לחוזה ולא לכפייה). במקרה כזה היא תצטרך להוכיח מספר דברים שיראו שהרצון שלה היה פגום והיא לא באמת עשתה זאת מתוך רצון אמיתי, זאת לעומת מקרה בו א' כיוון ל-ב' אקדח לראש, וכאן ניתן להגיד שאין באמת בחירה, לא יכול להיות כאן חוזה בין הצדדים. המשפט הפלילי יעשה כאן את הדין עם אותו הנאשם.

 

קניין- דינים שמסדירים את מערכת היחסים שיש לאנשים עם נכסים. למשל: איך רוכשים זכות בעלות ומקרקעין? איך רוכשים זכות של משכנתא או שכירות?

סוגי זכויות: בעלות, שכירות, משכנתא..

סוגי נכסים: מקרקעין- לא ניידים, מטלטלין- ניידים, קניין רוחני- יצירות, פטנטים, סוד מסחרי…